“איך אני אמור להתמודד עם מילואימניק שעוד לא חזר לתפקוד למול יעדי ביצוע נוקשים?”

את השאלה הזו העלה מנהל בכיר בקורס אימון לאחרונה, שאלה שמציפה שוב את הצורך שלנו לקבוע אג’נדה, כללים ועקרונות עבודה במצבים שעוד לא נכתבו עבורם כללי עבודה.

התקופה הזו מפגישה אותנו שוב ושוב עם מצבים וסיטואציות חדשות שיש לפעול בתוכן. לקבל החלטות בתוך סיטואציות שעדיין לא נכתב להם התסריט המתאים.

מנהלים בכל דרגי הניהול נדרשים להתמודד עם סוגיות מורכבות שיש בהן מרכיבים עסקיים, ארגוניים, אישיים וחברתיים.

במצבים הללו מנהיגים נמצאים בעמדה שעליהם להביא לידי ביטוי את האג’נדה שלהם ולחדד את המדיניות וה”אני מאמין” שלהם, לפעול לאורם למול העובדים ולא פחות מכך – ללמוד להשפיע גם על דרגי מקבלי ההחלטות.

הטמעת תפיסת האימון העכשווית כחלק מהפרקטיקה הניהולית רלוונטית יותר מתמיד לשאלות אלה.

כלי האימון והתפיסה האימונית מבוססים על חשיבה תוצאתית לצד חשיבה תהליכית, לשלב בין הכוחות, המוטיבציות והיכולות של האדם לבין תוכנית הפעולה והעבודה שלו, לפתח את האג’נדה הערכית הניהולית של כל מנהיג וליישם אותה בקבלת ההחלטות ובהתנהגויות היומיומיות.

לשלב בין ה”אני מאמין” האישי והניהולי לצרכים החיצוניים.